🎉 כרטיס חג · holiday-card

🌕

אין רע במקום שלמות

שיעור של הרב יהודה טאוב

מבקשת "למלאות פגימת הלבנה" ועד ההודיה: הרע נאחז רק בחיסרון, ומי שרואה את חייו כשלמים סוגר בפניו את הדלת

הודיהקידוש לבנההשגחה פרטיתאמונהשלמות
▶ לצפייה בשיעור

המשפט שבכרטיס

זהו כוחה של ההודיה: כשאדם מאמין שהכל בא בהשגחה פרטית מן הקדוש ברוך הוא, שהכל נעשה לטובתו באהבה גמורה מאת אבינו, אב הרחמן, שאוהב אותנו יותר מכל אדם בעולם – ומודה לו על כל מה שבא עליו – אז כל הרע בורח ומסתלק מפני אור השלמות של ההודיה.

🌕 אור השלמות

3 חלקים · 6 קטעים

חלק 1🌙 פגימת הלבנה

🌙בקשה בסוף קידוש לבנה

הרע אינו יכול להיאחז בקדושה שנמצאת בשלמותה.

בסוף קידוש לבנה אנו מבקשים: "וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ... לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט". מה פשר הבקשה הזאת? מה איכפת לנו אם הלבנה חסרה?

בעל ה"עץ יוסף" מבאר יסוד חשוב. דרכם של הסטרא אחרא וכוחות הרע לרדוף תמיד אחרי הקדושה ולהיאחז בה. בכל מקום של קדושה שהם יכולים להיכנס אליו, הם נכנסים. משם הם שואבים את חיותם, כי אין להם חיות משלהם.

אבל יש מצב אחד שבו הרע אינו יכול להיאחז כלל: כשהקדושה נמצאת בשלמותה ובמלואה, ומאירה לכל הצדדים בשווה. אז, כלשונו, כל החיצוניים והקליפות מסתלקים, נכנעים ובורחים מפני אורה, ואי אפשר להם לאחוז בה.

🌑למה דווקא בחיסרון

מהותו של הרע היא העדר, ולכן הוא ניזון רק ממקום של חיסרון.

ומה הטעם לכך? מסביר ה"עץ יוסף": כל עניינו ומהותו של הרע הוא ההעדר והחיסרון. לכן המקום היחיד שממנו הרע יכול לקבל חיות הוא מקום של חיסרון. במקום של שלמות אין לו שום אחיזה.

ולפי זה מובנת הבקשה. עכשיו הלבנה אינה בשלמותה, אינה מלאה, ואורה אינו מאיר בשלמות. ממילא יש אפשרות לרע להיאחז בה. ואכן רואים שעיקר שליטתם של כוחות הרע הוא בלילה, שהוא זמנה של הלבנה החסרה.

על זה אנו מבקשים: שתתמלא פגימת הלבנה, שלא יהיה בה שום מיעוט, ושיהיה אור הלבנה כאור החמה. אז לא תהיה עוד שום אחיזה לרע, והעולם כולו יבוא על שלמותו.

חלק 2🕳️ הרע נאחז בחיסרון

🕳️הבור הריק

מקום ריק מזמין את הרע להיכנס אליו.

את היסוד הזה – שאחיזת הרע היא רק במקום של חיסרון – מוצאים במקומות רבים ובתחומים שונים.

כשזרקו האחים את יוסף לבור, נאמר: "וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם". ומביא רש"י בשם חז"ל: מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. במקום שחסרים בו המים, יש מקום לנחשים ולעקרבים להיכנס.

וכך גם בגמרא במסכת בבא קמא, בסוגיית "זה נהנה וזה לא חסר": בית שאין בו דיורים, שם נכנסים מזיקים, כמו שנאמר "וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר". שוב אותו כלל: מה שריק, הרע נכנס אליו.

והרמב"ם כותב בסוף הלכות איסורי ביאה: "אֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה". ראש ולב ריקים, שאין בהם תורה – לשם יכולות המחשבות הרעות להיכנס. מי שליבו מלא, אין מקום לרע להיכנס.

🩺משל מן הגוף

גם בגוף רואים: הנגיף מזיק רק היכן שהתא כבר פגום.

הרב הביא משל מן הימים שבהם נאמרו הדברים, ימי מגפה בעולם. ראו אנשים שנבדקו ונמצא אצלם הנגיף, ובכל זאת לא היה עליהם שום סימן ושום תופעה של מחלה. איך זה ייתכן? אם הנגיף נמצא בתוכם, למה הם לא חולים?

התשובה היא אותו יסוד: יכול להיות שהרע נמצא, אבל במקום של שלמות הוא אינו יכול להיאחז. אצל אנשים בריאים, שהתאים בגופם שלמים, הנגיף אולי נמצא בגוף, אבל אינו מצליח להיכנס לתאים ולעשות נזק. רק כשהתאים כבר פגועים וחלשים, הנגיף יכול לגרום לבעיות.

הגוף מלמד כאן על הנפש. הרע אינו כל יכול. הוא זקוק לפתח, לסדק, למקום חסר. מי ששומר על שלמותו, הרע עובר לידו ואינו נוגע בו.

חלק 3🌕 שלמות ההודיה

🔀צומת הדרכים

אי אפשר לשנות את מה שקרה, אבל אפשר לבחור איך להתייחס אליו.

מכאן מגיעים ליסוד ההודיה. בכל מקרה שקורה לנו בחיים, אחרי שהדבר כבר קרה, איננו יכולים לשנות אותו. אבל דבר אחד אנחנו כן יכולים לשנות: איך אנחנו מתייחסים למה שקרה.

כאן נמצאת צומת הדרכים, שממנה יוצאות דרכים למקומות שונים לגמרי. מי שתופס את מה שקרה לו כחיסרון, כרע, ומתלונן כל הזמן על מה שיש לו ועל מה שעובר עליו – הוא פותח בעצמו את הדלת לכל הרע שייכנס. הוא יוצר אצלו מקום חסר, והרע נאחז בו.

אבל יש דרך אחרת: להתחזק באמונה בהשגחה פרטית. להאמין שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה לנו הוא הטוב ביותר בשבילנו. לומר בלב שלם "שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי" – כפשוטו, את הכל, בלי שום חיסרון.

🌕אור השלמות

מי שמודה על הכל כשלמות, אין לרע אחיזה בחייו.

מי שמאמין כך, מבין שמה שעובר עליו הוא השלמות הגדולה ביותר שיכולה להיות בשבילו, במצבו שלו. הקדוש ברוך הוא יודע מה הוא צריך, ודואג לו לכך בדיוק.

ובזה האדם גורם שבאמת לא תהיה שום אחיזה לרע בחייו – לא בהרגשה ולא במציאות. זהו כוחה של ההודיה: כשאדם מאמין שהכל בא בהשגחה פרטית מן הקדוש ברוך הוא, שהכל נעשה לטובתו באהבה גמורה מאת אבינו, אב הרחמן, שאוהב אותנו יותר מכל אדם בעולם – ומודה לו על כל מה שבא עליו – אז כל הרע בורח ומסתלק מפני אור השלמות של ההודיה.

כמו הלבנה שמתמלאת, כך גם האדם המודה נעשה שלם, ואין בו מקום לחושך. ובזה הוא זוכה לקיים בעצמו: "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי".

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה