🌙בקשה בסוף קידוש לבנה
הרע אינו יכול להיאחז בקדושה שנמצאת בשלמותה.
בסוף קידוש לבנה אנו מבקשים: "וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ... לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט". מה פשר הבקשה הזאת? מה איכפת לנו אם הלבנה חסרה?
בעל ה"עץ יוסף" מבאר יסוד חשוב. דרכם של הסטרא אחרא וכוחות הרע לרדוף תמיד אחרי הקדושה ולהיאחז בה. בכל מקום של קדושה שהם יכולים להיכנס אליו, הם נכנסים. משם הם שואבים את חיותם, כי אין להם חיות משלהם.
אבל יש מצב אחד שבו הרע אינו יכול להיאחז כלל: כשהקדושה נמצאת בשלמותה ובמלואה, ומאירה לכל הצדדים בשווה. אז, כלשונו, כל החיצוניים והקליפות מסתלקים, נכנעים ובורחים מפני אורה, ואי אפשר להם לאחוז בה.